כל חיי חגגתי חודש שלם את יום ההולדת
שלי שהוא ב-30.6. כל יום משהו אחר. אפילו היה לי ניסיון בשנה אחת לעשות סקס כל יום
אבל קשה למצוא פרטנרים טובים כמו שאני אוהבת אז נשברתי. בשנים האחרונות קשה לי
לחגוג וכתבתי כבר על חלק מהסיבות לכך.
השנה אני מתמודדת עם פרידות קשות ממה
שהיו חיי ומה שאני לא אוהבת יותר שישלטו בי, והחלטתי שהיום, מוצ"ש 19.6, אפרד
מהמאמץ להתנגד לפחד שמעולם לא היה חלק ממני וירשתי אותו מכם, בני אדם.
משהו יפה שאמר קרישנמורטי שסירב להיות
גורו ובכך מבטא את תפיסתי - פחד הוא מי שאני, כשאני מתבוננת בו, ולכן כשאני מנסה
להיפטר ממנו אני נאלצת לפתח התנגדות שנקראת אומץ, שהיא הפעלת מאמץ, ואז אני לכודה
בפחד. אם אין התנגדות האם יש פחד?
נדבקתי בווירוס הפחד מאז שנכשלתי
בכישלון הצורב ביותר של חיי כבולדוזרית. אני לוקחת נשימה עמוקה ונותנת לפחד לשבת
לידי עוד קצת עד שאפסיק לפחד ממנו מחר ולמצוא דרך להתמודד אתו מבלי להיות משותקת
עוד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה