השיעור הגדול של חיי והסליחה לעצמי

ועכשיו, רגע ברצינות.

ממי שפגעתי בו השנה ביקשתי סליחה אישית ולא פומבית, ולא חיכיתי עד עכשיו, כי ככה ראוי בעיניי.

אני מניחה שמצאתי גם את הדרך לסלוח לכל מי שפגע בי ולהשאיר אותו מחוץ לחיי בדרך כזאת שתשמור עליי הפעם.

אחותי הקטנה אמרה לי שאני עושה חשבון נפש כל השנה אז אין הבדל אצלי ליום כיפור והיא צודקת, אבל יש משמעותי אחד לפחות השנה:

בשבוע הבא אעבור דירה כדי להתחיל מחדש, שוב, משום שאלה החיים, סליחה על הקלישאה. אני מאושרת מכך שאני נותנת לעצמי הזדמנות נוספת להחלים ולהתחיל מחדש, והגיע הזמן לבקש סליחה מעצמי כי הלילה הגעתי לתובנה נהדר, וזה קרה אשכרה כמה דקות לפני ששמעתי את תקיעות השופר מבית הכנסת שסמוך לביתי, בסביבות ארבע בבוקר, וזהו חשבון הנפש שלי, בתמצית:

פגעתי בעצמי בגלל חוסר שביעות הרצון שלי מההישגים שלי ומחיי ובכך לא נתתי לעצמי צ'אנס בכלל. הכנסתי את נכות הגוף הזמנית הזאת לנפשי ולנשמה ולא נתתי לעצמי את הסיכוי להחלים. פגעתי בעיקר בעצמי משום שהייתי יהירה מדי ולא הבנתי שאני לא יודעת ונשלחו אליי מורים מצוינים שהתעלמתי מהם או זלזלתי בהם בלב גס.

אחיי וחבריי הטובים הם המורים שלי השנה, שהתייחסתי אליהם כמו אחות גדולה שיודעת הכל ולא מוכנה להישען ולבקש עזרה, עד שבאו בנימוס, בעדינות, בצניעות ובענווה מול הדהירה הקולנית שלי ולימדו אותי כמה אני ראויה לכך ושזאת לא בושה להודות בחולשות ובחוסר היכולת שלי ולבקש עזרה. הם הגישו לי אותה בנדיבות ועל כך תודתי. מהם אני מבקשת סליחה על שלא הבנתי עד כמה הם המורים שלי לחיים ושגם אני, היודעת כל כך הרבה צריכה ללמוד עדיין המון ענווה. אני לא מחפשת יותר את מה שהייתי אלא מחפשת מעכשיו את מה שאהפוך להיות, בהתבסס על העבר החשוב והחיוני כל כך.

אני מחפשת את הנפש של איילת הקטנה מהשנה שבה התחילה את התגשמות הפוטנציאל כדי להתחיל מחדש נקי וטוב יותר, ועם הרבה תקווה. היא היחידה שיש לי וזה חומר אדיר לעבוד אתו. קיבלתי הרבה מתנות שכבר הכרתי בקיומן וכעת הגיע העת לעשות אתן משהו נוסף.

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולם, סלחו לעצמכם כי אין טעם במלקות. זה לא אנושי ולא יהודי באמת. אנחנו כל מה שיש לנו וזה המון וזה מספיק וזה ראוי וזה נפלא.