מה זאת אהבה?

כששואלים אותי מה אני יודעת על אהבה באמת
ולמה אני מזלזלת בכל הכתובים על אהבה, כאב ושליטה-אלק,
אני יודעת לענות רק דבר אחד:
אהבה פירושה להישאר.
ותו לא.
אני אומרת את זה שנים, וכעת גם אחרים
משום שיש כבר פרספקטיבה של כל המורכב באהבה ליותר אנשים.
לא בכדי אמרתי כל השנים שזה לא עוזר לי כמה גברים חוזרים
ומספרים לי כמה אהבו - אוהבים - יאהבו אותי כל החיים.
אם לא באתם, אם לא נשארתם למרות ובזכות, אתם לא אוהבים.
ולכן אני טוענת שאותי לא אוהבים,
ולכן אני אכזרית בצורה קיצונית כלפי גברים כאלה.
אין בי הבנה או קבלה של מילים ריקות ומעשים כוזבים.
באותה מידה אני טוענת שאלה שנשארים למרות שכביכול לא טוב להם,
הם שם כי הם אוהבים מאוד משהו:
נוחות כלכלית, סטגנציה רגשית, מסגרת משפחתית
שמספקת באמת את כל צורכיהם למרות היומרה,
סטטוס, הרגלים, הסבל המתקרבן שלהם וכן הלאה.
לא מעניין אותי לאהוב מרחוק.
זה לא שווה שום דבר.
אלה מילים ורגשות בעלמא.
מעשים קובעים, והמעשה היחיד שקובע הוא אם אתם פה או שם.
אם אתם לא פה, בהווה, זאת לא אהבה.
חד וחלק.