כשאסתיים

כשאסתיים,
לא יהיה מי שימשיך אותי.
לא יהיה מי שיישא את היופי הפנימי שלי אתו.
לא יהיה מי שיסבול מהחכמה המיותרת שקוללתי בה
אבל גם לא ייהנה איש מכל הידע שצברתי.
לא אחנך, לא אטיף, לא אנזוף, לא אלמד אף אחד לאהוב.
לא אלטף, לא אנשק, לא אחבק, לא אענג אף אחד, כמו היום.
לא ישחזרו את המטעמים שהכנתי,
לא יסתכלו בתמונותיי, לא ילטפו את בגדיי וחפציי.
לא יאהבו אותי גם אז, כמו תמיד, לא ישנאו כמו עכשיו.
לא ידעו: הייתה אחת כזו וכזו.
לא אטמע ולא אופנם אצל אף אחד.
לא יגיד אף אחד: תודה על שהיית.
תודה על שנתת חיים.
תודה על שאהבת.
תודה על כל מה שנתת לי.
אסתיים, וזהו.