אל תשלח אותי לשם.
פתח אתה בקלפים, לא אני.
פתח בקלפים, אבאלה, ותגיד לי מתי אני מפסיקה לשתוק.
מתי אני מפסיקה לברוח מהמקום הזה שבו אני לא רוצה להיראות
על ידי אף אחד שאמר לי בפירוש שהוא לא אוהב אותי,
שאמרתי לו שאני חייבת לאהוב את עצמי.
תני לי כוס קפה, אמאלה, וקראי שם מתי כבר ייגמר העינוי הזה
של אישה יפה מדי שאף אחד לא מצליח לאהוב אותה
מקרוב מבלי להיכוות בקרינת הרנטגן הזאת.
אוקי, הסטתי מבט.
אני פה.
אני לא שורפת יותר אף אחד מלבד עצמי.
אני לא מאמינה לאף אחד ולאף אחת מלבדי.
אבל לפחות, אני אוהבת את עצמי?
אוהבת, אוהבת.
מה כבר נותר פה לעשות מלבד זאת?
תראי איזה גשם נפלא צילמתי, אמאלה.
ספונז'ה אלוהית?
ספונז'ה מבחוץ ומבפנים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה