פרופסור איטלקי

אני רוצה לנסוע לאיטליה ולהתאהב בפרופסור איטלקי מקסים כזה, 

ונגור יחד באיזו עיירה מוקפת שדות ומטעים, ונמסוק זיתים בעונה אצל השכנים כדי לעזור להם,

ונאסוף ערמונים טריים בסתיו כדי לקלות אותם מול האח,

והוא יכין לי פסטה עם המון פרמזן, כמו שאני אוהבת, ויכעס שאני לא גומרת הכל מהצלחת ונשתה יין, המון יין פשוט,

ואכין לו את הניוקי והפיצה והקנלוני של אמא שלי, ונתווכח בלהט איזה מתכון נכון יותר, 

של האיטלקים שנשארו במולדת הישנה או האיטלקים שהיגרו לארגנטינה,

והוא יקפוץ באמצע הלישה לספרייה לשלוף ספר ולעלעל בו בידיים מקומחות כדי להוכיח לי משהו,

ואני אחייך אליו בחיוך הנבוך של הילדה הקטנה  ואנשק אותו ברכות ואגיד לו: אתה צודק, מי אמור.

ונמשיך למיטה, באמצע הפסטה.

ונאמץ המון במביני שובבים כאלה שיעשו מה שבא להם

אבל יעריצו את מאמא ופאפא ויקשיבו להם בחצי אוזן,

והם יצחיקו אותנו מאוד אבל לא נראה להם ונישאר רציניים,

וניזכר בכך וניחנק מצחוק בלילה במיטה, עד שנתחיל להתעלס בתשוקה, 

או רק נירדם מחובקים ומלוטפים.

כזה.

בדיוק כזה.

שבת שלום.