בסופו של דבר, היה זה קיץ ארור.
כל הברכה הפכה לקללה.
חזרתי הבייתה למלחמה.
חזרתי ללב שלי כדי להיקרע.
היה זה קיץ של לחימה.
היה זה קיץ של אהבה.
היה זה קיץ של אהבה שהידרדרה ללחימה.
פחדתי שבסוף הקיץ אוכל רק לכעוס.
פחדתי שלעולם רק אשנא.
פחדתי שלא אצליח לעולם להתאחות.
הבוקר קמתי, והנה שלווה מטרידה.
מטריד עד כמה היה נכון להיגמר.
כמעט לא לקרות.
כמעט כאילו לא יצאתי לאהבה.
כאילו לא נפצעתי במלחמה.
אבל שבתי הבייתה בריאה, שלמה, שליווה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה