תראה את הגרדניה הזאת כמה היא סקסית.
לא בתולית, נקייה.
עלי הכותרת שלה סתורים לגמרי ולא אכפת לה.
כל כך נינוחה לידך.
פעורה לגמרי על מצעי הקטיפה שלה, מחכה.
לך לא אכפת.
אתה זוכר אהבה כלשהי, עמומה.
אתה זוכר כעס על גרדניה אחת שברחה.
אתה כועס על גרדניה אחת שפורחת רק בשבילך, לבנה, ריחנית.
לך כבר לא אכפת.
אתה לא קורא אותה.
אתה לא מדבר אליה כדי שתתחכך בך בפתיינות.
אתה לא רוצה יותר לראות אותה נפערת אליך.
אתה לא נמשך לניחוח שלה, אתה אולי אפילו כבר לא מסוגל.
אתה ממשיך לטייל, מטייל בגינות אחרות.
אתה ממשיך ללטף, מלטף פרחים אחרים מרחוק.
אתה מתבשם מהניחוח של הסיגליות, האדמוניות, הוורדים והחרציות.
אתה לא מדבר לגרדניה עוד.
הגרדניה נובלת לאטה.
הגרדניה נסגרת ומתקפלת לתוכה.
הגרדניה לא אוהבת יותר את יופייה.
 |
| גרדניה צילום: אילת מריה מיטש |
 |
| גרדניה צילום: אילת מריה מיטש |
 |
| גרדניה צילום: אילת מריה מיטש |
יפהפה, ועצוב, ואמיתי
השבמחקתודה רבה.
מחק