דילוג לתוכן הראשי

לא קורקטית Uncorrected

חפש בבלוג זה

מגפון, עיתון עצמאי

בתאריך אוגוסט 12, 2013

קבל קישור
Facebook
X
Pinterest
אימייל
אפליקציות אחרות

קבל קישור
Facebook
X
Pinterest
אימייל
אפליקציות אחרות

תגובות

הוסף רשומת תגובה

רשומות פופולריות

הפחד שאינו מודע לקיומו

עובדות: אני לבד. אין לי משפחה. עקרונית, יש לי אפשרות להשתחרר ולצאת אל העולם. מעשית, אני פוחדת כי זה אומר להודות בכך שאני לבד ואין לי משפחה. שאני לא יכולה ליפול לנטל על חבריי שהם כמו משפחה כי יש להם משפחה משלהם. העתיד שלי ייווצר על ידי. העתיד שלי אומר, נכון לעכשיו, ללא משפחה שהקמתי לעצמי. אני פונה לעולם הרחב. אני רוצה לעולם הרחב. אני רוצה לצאת לטיול הגדול שלא יצאתי אליו מעולם ותכננתי בכל שנותיי בצבא. אני מדברת בשפה של העולם הגדול למרות שאני ישראלית. אני יהודייה וישראלית כל כך, אבל קל לי לוותר על היבטים מסוימים כי אני גם בינלאומית. תמיד הייתי. תמיד אהיה. זאת נקודת החיבור החזקה ביותר שלי עם אמי, זיכרונה לברכה. זהו חבל הטבור שלי איתה. זהו חבל שלא מנתקים לעולם והוא לא חונק אלא משחרר מעתה, אם רק אתייחס אליו כך. הפחד להשתחרר ולצאת אל העולם נובע מכך שאני צריכה לוותר על עברי, החלק שאינו שמרת אותי אלא מעכב אותי. אני צריכה להשאיר מהעבר רק את מה שהכשיר אותי לצאת החוצה, לעולם. הכאב גדול. כאב השחרור והיציאה גדול, פיזית ונפשית, אבל חייבים להתגבר על כך ולעשות זאת. שינוי חייב לבוא אחרת כל מ...

לך לא אכפת מהגרדניה

תראה את הגרדניה הזאת כמה היא סקסית. לא בתולית, נקייה. עלי הכותרת שלה סתורים לגמרי ולא אכפת לה. כל כך נינוחה לידך. פעורה לגמרי על מצעי הקטיפה שלה, מחכה. לך לא אכפת. אתה זוכר אהבה כלשהי, עמומה. אתה זוכר כעס על גרדניה אחת שברחה. אתה כועס על גרדניה אחת שפורחת רק בשבילך, לבנה, ריחנית. לך כבר לא אכפת. אתה לא קורא אותה. אתה לא מדבר אליה כדי שתתחכך בך בפתיינות. אתה לא רוצה יותר לראות אותה נפערת אליך. אתה לא נמשך לניחוח שלה, אתה אולי אפילו כבר לא מסוגל. אתה ממשיך לטייל, מטייל בגינות אחרות. אתה ממשיך ללטף, מלטף פרחים אחרים מרחוק. אתה מתבשם מהניחוח של הסיגליות, האדמוניות, הוורדים והחרציות. אתה לא מדבר לגרדניה עוד. הגרדניה נובלת לאטה. הגרדניה נסגרת ומתקפלת לתוכה. הגרדניה לא אוהבת יותר את יופייה. גרדניה צילום: אילת מריה מיטש גרדניה צילום: אילת מריה מיטש גרדניה צילום: אילת מריה מיטש

גרמניה זבת חלב ודבש

גם אני ניסיתי להגר לגרמניה ואני עדיין חוזרת לשם בדמיוני, כשאני לא יכולה יותר לשאת בנטל הכספי של החיים כאן. צר לי להעביר לשם את החלום התנ"כי, משום שאני יודעת עד כמה זה כואב בהקשר הגרמני, אבל כשחייתי שם בשנים 1994-1995 היא נדמתה לי כארץ זבת חלב ודבש של ממש, ולכן אני יודעת למה מהגרים אליה ולמה אני רוצה לחזור לשם בעצמי, לו יכולתי. לאותה רפובליקת ויימאר הקצרה שכל כך פוליטיקלי קורקט לשנוא. רפובליקת ויימאר, שהייתה הניסיון הגרמני להתאושש לאחר מלחמת העולם הראשונה, וחוסלה סופית בידי היטלר כשעלה לשלטון בשנת 1933. אין צורך ללמד אותי היסטוריה ולומר שבגלל השואה אין מקום כמו ישראל ושכאן לא תהיה שואה ליהודים. אני מתעבת את הזילות במילה שואה, ולכן לא אשתמש בה אלא אחזור עוד יותר לאחור בזמן, ואגיד בנחרצות שהידרדרנו כבר למשטר פיאודלי, שבו דורשים מהאריסים הנרצעים להודות למשטר האבסולוטי על חמצן החינם שהם נושמים. גם זאת השמדה, גבירותיי ורבותיי. אבל נחזור לוורט השבועי של רבנו המלומד, שר האוצר, שכהרגלו בקודש מחפף בעובדות היסטוריות, זוכר רק מה שנוח לו. הוא מעדיף להשכיח את הקשר המדמם שבין קיום רעוע חס...

‏מופעל על ידי Blogger

Ayelet Maria Mitsch סיליין