הציבור לא מטומטם אלא מיטמטם ולכן חייבים להפסיק לנגן את השיר הזה

כשביטוי מסוים המתנגן נכון ומדויק נהיה להיט הוא מנציח לדורות לא רק מוטו של אמן קאנוני,
אלא הופך גם למנטרה שוטפת מוח המחסלת כל סיכוי לפעול אחרת.

"הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם" דומה בעיניי לשטיפת המוח שעשו ועושים לילדים
בעיירות פיתוח ואוכלוסיית מצוקה מעדות שונות, כשאומרים להם שהם צריכים להשלים
עם מה שיש להם, לא לשאוף ליותר כי ככה זה.
לקח שנים להבין את הנזק שעושים דוגמטיות פדגוגית תרבותית
וחוסר מעוף וזניחת החינוך ההומני האמיתי.
כעת זה קורה לנו גם ברמה הלאומית והחברתית עם הכלכלה האיומה שלנו 
ושיעורי המצוקה והעוני המבהילים.

הציבור מיטמטם, לא מטומטם, אבל הציבור כבר לא חייב לשלם,
והגיע הזמן להפסיק לנגן את זה כאילו מדובר בגזירת גורל שאי אפשר לשנות. 

נכון, קל מאוד לוותר, להרים ידיים ולא להילחם בייאוש.
אבל יש דרך, יש פתרון, יש דוגמאות לניצחון והן הולכות ומתרבות.

הדרך היחידה להתנתק מהרעל המשתק של הייאוש הוא להיצמד לשני דברים:

1. אנשים שהצליחו להתנתק מהייאוש והצליחו להגיע מלמקום אחר.

2. אנשים שמדברים על תקווה ועל צדק. הם אלה שמכוונים את ההמון
ומסמנים בדוגמה אישית ובנחישות שלהם את הדרך הנכונה.
הם לא תמהונים, הם פשוט החליטו לא לוותר. 
היצמדו אליהם, יחד זה יהיה אפשרי.

הערת אגב: התובנה הזאת נכונה לכל תחום שהוא, לכל אדם שרוצה לשנות.