הסרת מכשולים

ומה אם זה לא ייגמר לעולם? הפחד שלי הוא שזה קורה, שכל סרטי המד"ב צודקים וככה יישארו השמים ולא יחזרו להיות כחולים לעולם. ואולי נצטרך לנסוע למקומות נידחים שבהם יש עדיין פיסת שמיים תכולים לרפואה. כל משבר נראה אינסופי וצצריך המון אמונה לראות מעבר לו. הקלישאה הזאת לא מפסיקה להלום.
ומה אם לא אצליח להיות אני עצמי, ריבוני? ומה אם כל המאמצים שלי לשנות את הדנ"א שלי ייכשלו והשנה הזאת תהיה בדיוק כמו הקודמת? לא, כי אני זוכרת את השנים שבהן הצלחתי לעשות את זה, ועכשיו אני נלחמת באגו שלי שניצח שוב ולועג לי: את רואה שאני צודק? את רואה ששום דבר טוב לא יוצא מכל הרוחניות והאהבה האלה את רואה שעדיף להיות קטנונית ולוזרית וקוטרית וכעסנית? את רואה שאת טועה ואין חיים אחרים? בסוף אני חזק ממך.
העניין הוא שאני יודעת שיש חיים אחרים כי הייתי שם. אני יודעת שאני יכולה לגעת בהם שוב ולהישאר שם. בטוויסט מוזר של האגו אני יכולה לומר לו בוודאות: אני יודעת מי אני ומה אתה, ואני יודעת שאני אנצח בסופו של דבר, כי הפעם אני לא לבד.
ערב השנה החדשה אני יודעת את זה בוודאות והפעם אני לא הולכת להפסיד בעבודה הקשה והמפרכת הזאת. זה יהיה בדיוק כמו פעם, רק קשה יותר כי הפעם השנייה מרפה ידיים אחרי שכבר טעמנו את הכישלון.
זהו, זה מה שאני מבקשת ממך לשנה הקרובה, לפני שאכתוב לי חר את הברכות. תעזור לי לנצח ברכות כל מכשול שהצבתי אני בתוך עצמי בפני עצמי, לנגד עיניי ותחת רגליי. כי אני היחידה שעושה את זה לי. אני היחידה שיכולה גם לשנות את זה כשאני מפקידה בידיך את ההכרה הזאת, את המאבקים שלא אני צריכה לטפל בהם, את מה ששלך, את מה שאתה יכול לעשות.
עזרת לי השנה המון והחזרת לי את בריאותי ואני אסירת תודה. אני לא מתיימרת לדעת איך עושים את זה, ריבון. אני משאירה את הנסים האלה לך. תודה ואמן.

תגובות