להרות וללדת

להרות וללדת:
נגמרו לי הרעיונות לגיוס כוחות אז אני פשוט דוחפת את הכאבים שלי כולם ונעה מבלי לחשוב, עד קריסה. הפרויקטים שלי הפכו לכימיקלים ופולסים חשמליים ההולכים וגוועים במוחי. משהו אני לא עושה נכון אני אומרת לעצמי, כמו המשפט שאמא שלי אמרה לי באחד החלומות הנדירים שהיו לי עליה. משהו אני לא עושה נכון. ברצועת הזמן הזאת אני אמורה כבר למצוא תשובות כי כל היקום דוחף את עצמו בעדינות אליי כדי שאקח. אני עייפה כל כך עדיין.

אני חושבת שאני יודעת מה אני צריכה לעשות כדי לעשות אבל אני פוחדת כל כך. שוב אותן בדיחות הרות גורל של אלוהים מאירות לי פנים ומגלות לי בחדווה: תקשיבי, מתוקה, את צריכה להרות היום את חמישים השנים הבאות שלך כאילו הצלחת בטיפולי הפוריות כי את פורה עדיין כל כולך, ואת חייבת להתחיל מהתחלה. זה בכלל לא נכון שלא תקבלי לעולם את הילדים שרצית כל כך. אלה יהיו ילדים אחרים לגמרי, הילדים שמעולם לא תיארת לעצמך שאת יכולה לערסל בחיקך.

לכי שכבי, פשקי אונות כדי שיופרו שוב ושוב, ואז התחילי ליצור את הילדים החדשים שלך, ואל תפחדי מהלידה כמו שפחדת כל כך בלידה שלך. כל כך הרבה ילדים מחכים לך בתאי המוח שלך, בנפשך, בנשמה המותשת והמרוטה שלך. עוד תהרי ותלדי חיים וכך תקראי להם בשמם.
אל תכעסי עליי, אני אלוהים ואני אוהב אותך.

תגובות