שפיות ולב זהב


כמעט שעה דיברתי אתו ובדיעבד מצטערת שהחמצתי אותו ביסודי ובתיכון.
יש אנשים שלב הזהב הטהור האמיתי שלהם מתגלה במעשים כל הזמן
אבל נודע לאחרים שנים אחר כך.
הוא אחד ההפתעות הנעימות שקיבלתי מאיחוד מחזור בית הספר היסודי הזה.
לגלות אנשים עם לב זהב טהור שעדיין מרגישים כמו משפחה
אחרי השנים האלה בשכונה הקטנה שהתברכתי וזכיתי לגדול בה.
תענוג לגלות בני אדם אחרי כל הסחי והמאוס.
תענוג לגלות שאוהבים אותי ורוצים לעזור גם לי אחרי שנים.
דבר מפתיע נוסף שגיליתי הוא כמה זוגות משכבת הגיל שלי,
הן ביסודי, הן בתיכון, הן חברים שהכרתי גם לא משם,
עדיין נשואים זה לזו אחרי כל כך הרבה שנים.
רבאק, אנחנו השנה בני חמישים.
לא שיש גן עדן עלי אדמות,
אבל האהבה ניצחה שם ולבשה פנים מורכבות ועמוקות יותר.
רואים בעיניים שלהם שהם חיים טוב עם בני הזוג שלהם,
והם לא במצב של כל כך הרבה זוגות מפורקים שאני מכירה.
להם אני מאמינה.
סביר להניח שזה משום שגדלתי אתם ואני מכירה אותם כמו אחים.
תודה לאל על פיסת השפיות הזאת בחיים המזויפים שאני חווה בשנים האחרונות.

תגובות