מה זאת אהבה?

בעקבות פוסט שהגבתי בו והייתי בו קצת שיפוטית,
כמו שאני בזמן האחרון, לדאבוני ולדאבון אחרים.
אני יודעת שזה הכי פסיכי לומר זאת באתר כזה,
אז לא אתייחס לענייני גוף וכאב כזה.
אני כן רוצה להתייחס לאחת הטעויות הנפוצות,
אבל הלגיטימיות וההכרחיות בדרך להבנה המשקמת:
אהבה לא כואבת לעולם.
במקום הרך והחם והפרטי ומלא האור הזה,
הנקי מכל שיפוט ומכל פגיעה שיש בתוכנו,
ובו שוכנת האהבה שלנו, אין כאב.
אם יש שם כאב זאת לא אהבה.
רוב הפוסטים שאני קוראת, וגם כתבתי בעצמי לאחרונה,
מדברים על התפכחות מאהבה ותחושת הכאב שלה.
כולנו היינו שם.
כולנו אכלנו את הבולשיט הזה.
אין מנוס מלומר שוב ושוב:
אם זה כואב - זאת לא אהבה.
אם אנחנו נשארים במקום שמכאיב לנו,
אנחנו לא אוהבים את עצמנו באותו רגע או בכלל.
דבר נוסף, חשוב מאוד:
יש רק אהבה אחת.
יש כמה סוגים של מבע אהבה, לעומת זאת.


תגובות