איקרוסים


הלטיפות התמימות,
העור ההמום, קשה היום,
מעטה החסד הנסדק בכל יום,
הצמרמורות בגב הבוטח שצולק,
ההתמסרות לנשיקות שיבשו,
החמדה שלא התרצתה לי עוד,
הדלתות נפתחות, נסגרות, נפרצות, מוגפות,
תלויות כעת נשכחות על צירן.

הפרפרים הפציעו בקצרה.
שעטו ביוהרה לא ברורה לחלוטין.
פעם אני איקרוס, פעם אתה,
הכי גבוה שאפשר, הכי מסונוור.

התרברבנו במשק כנפיים מפוארות,
פקעת ההיבריס הביסה אותנו,
לא מנוסים, לא זהירים.
הגולם קם על יוצרו כמו תמיד, וניצח.




תגובות