חברת ילדות החליטה לכנס את המחזור שלנו מבית הספר היסודי.
בית ספר שכונתי בעיר שהייתה קטנה, בפריפריה, והיינו פשוטים
וגדלנו עם כל מה שמאפיין ילדים טובים באמת.
לא היו בינינו עבריינים ואלימות ובריונות כמו שקורה אצל רובכם היום.
אצלנו היה באמת תום לרוב, למרות שבוודאי היו מועקות והצקות
והיו תמיד הילדים שהיה קשה להם והלא מקובלים חברתית, יחסית.
אבל היה יופי כזה ופשטות שאין כבר היום בעולם המגעיל של בתי הספר,
כפי שאני חווה מסיפורים של אחרים שמקיפים אותי.
בתמונות שמעלים אנחנו כל כך יפים בנעורינו הנקיים,
לא כמו הלוליטות הסקסיות והגברברים המתיימרים שיש היום.
האמת היא שאני לא מבינה איך אתם עדיין שולחים את הילדים שלכם
לבתי הספר שיש היום מבלי לרצות לברוח מכאן ולחנך אותם בבית,
לנדוד בכל העולם ולהתפרנס ממה שיש מבלי לשאוף לכלום מלבד חיסכון לפנסיה.
בתמונה - קרופ של תמונה שלי מטקס סיום כיתה ח',
כששרנו שירי מולדת מבלי להתבייש.
תגובות
הוסף רשומת תגובה