כמו גשר על מים סוערים

יום אחד את קמה והכל בסדר גמור, בדיוק כמו שרצית שיקרה.

האין כבר לא כואב כמו פעם.

הטטריס עובד והכל חוזר למקומו כמו שהיה לפני שהתקלקל,

רק עם מנגנון משוכלל יותר, שנוצר מהאבטיפוס אחרי ניסוי וטעייה.

הליבה מוכיחה את היציבות שלה, גם אם לפעמים היא מיטלטלת בסערה.

החיים הם סערה, או מעבדה, או כל קלישאה אחרת שחיכתה לך בפינה.

שוב מתברר שכוחה של כל מנטרה הוא במקור שממנו נבעה.

שוב מתברר, בסופו של דבר, 

שהמילים שאנחנו ממלמלים לעצמנו אחוזי אימה

כדי שנוכל לעבור את הגשר על פני התהום, 

הן שיצרו אותו מתוך לבנו מלכתחילה,

בדיוק כמו את התהום עצמה.