חרסים

הפצעים בי מרירים ממך ומסרבים להחלים.
אני מנסה ומנסה ומנסה, ובסופו של דבר
מעלה חרס בידי, חרס לגרד בו את הגלדים.
כמה עונג, כמה חורבן, כמה ייאוש וכמה תקווה.