הילדים הגדולים של השכן לא הלכו הבוקר לבית הספר שלהם. הם
מפנים את הגרוטאות מהמבנה הנספח שלהם בחצר ואומרים שיורד גשם. הם מתכוננים למשהו,
מנקים ומפנים מקום. אבל כבר למדתי שקיץ ברוטלי לא צריך הכנות. מתברר שחורף נעים
ומרכך דווקא כן, ואני עדיין לא מוכנה. אני לא מרגישה אותו כשאני ספונה כאן מלבד החשיכה
בדירה הגדולה שמרגיעה לי את הדי המיגרנות של חילופי העונה.
נדמה לי שאני שומעת מים זורמים כמו גשם. נדמה לי שאני
שומעת ברכה ענקית בדרך אליי, אחרי שנהרגתי כל כך הרבה פעמים בקיץ האחרון. אבל למה לעזאזל
היית חייב להרוג אותי, אני שואלת בחלומות שלי את אליל השרב, באיזו פאטה מורגנה ראית
שאני האויב שלך? ולא מקבלת תשובות. רק אני עונה לעצמי שהוא מושך כתף, אני לא חייב
לך שום הסבר, אני לא חייב לך שום התנצלות על שהרגתי אותך. הייתי חייב לחיות בעצמי.
גם לי זכות קיום, לשרב שהשמיד גנים פורחים.
הבוקר היו שלוש התרעות שווא, הם כותבים. אני לא מאמינה
להתרעת שווא. אני מאמינה לתחושת הבטן שלי, אבל משתדלת להחזיר לעצמי את הרגיעה כי
אני שונאת דרמה. ודרמה מוערכת יתר על המידה כשאין על מי לסמוך.
ועל מי תסמכי אם את לא מרגשת יותר אף אחד? הדבר הכי גרוע שיכול
לקרות לאישה הוא לאבד את היכולת לרגש מישהו. וכמה כתפיים אמינות היו לאישה הזאת
בשנים האחרונות שהתבררו כמשענת קנה רצוץ. וכמה לימדו אותה בתמימות לחפש אהבה, לחפש ידידות, לחפש איש משכמו
ומעלה, מלח הארץ, מבוסס ושולט כזה בחייו, לא מתפרק מעוצמת הריגוש שלו ממך, אישה. מלך
מלכי הדרמה, לא מלכות. אישה רוצה בסך הכל יציבות, לא דרמות מופקעות מהיגיון. אישה
היא לא מלכת דרמה ולא מלכה של שום דבר אם הדרמה לא מתחילה בלב שלך וגולשת אט אט
למכנסיים שלך.
אני מרגשת אותך, מלך? אתה רוצה להיות החורף
שלי? הגשם שלי? פוך העננים שלי להתכרבל בו? ואז, בקיץ תשית עליי מלחמה ותלך לכבוש
שטחים חדשים? אז למה לטרוח ולהשיק חורף טוב עכשיו בכלל? לא צריך יותר שום דבר מלבד
חלב חם עם קינמון, ונרות דולקים, ואני לבד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה