אחרי דפיקת הראש בקיר עד זוב דם על הטמטום
שלי חזרתי לעצמי.
אם מישהו יתעקש לספר לכם משהו נשגב ומרומם
נפש, תזכירו לו בבקשה
שאחר כך תמיד חוזרים לשכב על ערש הבדידות,
ביחד או לבד.
כמובן שתמיד תהיה זאת הבחירה שלי אם להיקבר
חיים
או להזדיין בלי חשבון כל הדרך לקבר.
בינתיים, אני בגמילה מסרטים של דיסני.
בינתיים, לא בא לי להעניק יותר לאף אחד.
בינתיים, אני לבד לתמיד.
מועדים ומוצצים לולבים וירטואליים לשמחה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה