יש לא מעט נשים שהיה להן רומן עם גבר נשוי.
אני מתכוונת לסיפור אהבה סוחף, אמיתי, מהלב.
מעולם לא הסכמתי לכך אבל קרה שהתאהבתי בגבר נשוי, והתברר שהוא האהבה של חיי, עד כה.
זה לא דבר של מה בכך כשזה קורה לראשונה בגיל 47.
האהבה הזאת הייתה אמיתית וידעתי יפה מאוד את ההבדל בינה לבין התאהבות מטורפת,
שקרתה לי רק שנה קודם ונגמרה טוטלית אחרי ארבעה חודשים.
זאת נמשכה שנתיים ועוד.
אני מתחרטת על המון דברים בחיים, כמעט על הכל,
עד שאלמד לסלוח לעצמי ולהבין שאי אפשר לשנות את המציאות לפי רצוני,
עד שאלמד לסלוח לעצמי ולהבין שאי אפשר לשנות את המציאות לפי רצוני,
והיא מסתדרת לפי חוקים משלה.
כמעט על הכל, חוץ מעל האהבה הזאת, אבל יש לי מסקנות הכרחיות, ואוי לי אם לא היו.
כמעט על הכל, חוץ מעל האהבה הזאת, אבל יש לי מסקנות הכרחיות, ואוי לי אם לא היו.
אין טעות גדולה יותר מאשר לחשוב שאני, בחכמתי הרבה, יודעת איך צריכה להיות המציאות טוב יותר ממנה.
אין טיפשי יותר מלכפות עליה את החוקים שהמצאתי או חונכתי לאורם
כדי להתנחם על כך שאין לי שליטה על כלום כמעט, חוץ מאשר על מה שאני עושה וחושבת, וגם זה בקושי.
הכאבים הגדולים ביותר שלי נגרמים מכך שהמצוי אינו מציית לכללי הרצוי.
הקריעה הגדולה ביותר שלי היא להתגעגע לעבר, לפוטנציאל של מה שנדמה היה לי שצריך להיות בו,
לתסריט שמתגשם רק באולפן הסרטים ובדרך כלל אינו קורה בחיים.
לימדו אותי את חוקי הטוב והרע, צדיק ורשע, שכר ועונש, צדק וחוק ומשפט,
ונדמה לי שאני יכולה לשלוט בכך שליטה מלאה.
אם הפושע אינו מורשע ונענש - אני כועסת על השופט, על מערכת המשפט,
על כל המנגנונים שהומצאו כדי לתווך בינינו לבין המציאות.
אם המלחמה נגמרת כך שהרעים חיים עדיין וממשיכים לאיים עליי ועל חיי - זה לא הוגן בעיניי.
זה לא קורה כך בספרים, בסרטים, במשחקי הווידיאו והמחשב.
שחור או לבן, אהבה או שנאה, שלי או לא שלי, יחד או לא יחד, זאת המציאות שיש לי בראש.
זאת לא המציאות שיש באמת.
אני לא מחדשת לאף אחד אבל צריכה להזכיר לעצמי כל הזמן.
התברר לי בצורה מוחשית מכפי שקיוויתי שבחיים יש גם אהבות עצובות.
בחיים שלי יש סביבי מלחמות שלא נגמרות.
בחיים שלי יש סביבי חוסר יכולת להגיע להכרעה.
באהבה יש גם חוסר תוחלת ומבוי סתום שלא רוצים לפרוץ.
גיליתי, לשמחתי ולאסוני, שאי אפשר להימנע מלהתאהב, אי אפשר להגביל את הלב.
אפשר להגביל את הגוף, את הזמן והמקום.
עד כמה שתהיה נפלאה ואני לא מתחרטת עליה אף לא לרגע אחד, יש גם אהבה שאולי לא הייתה
צריכה להתמשך כל כך הרבה זמן ללא הכרעה, כי המחיר שגבתה משנינו היה יקר להחריד.
זאת הסיבה שבגללה בחרתי להתנתק לפני שנה.
זאת הסיבה שבגללה זרקת אותי עכשיו, אולי.
אם למערכת יחסים יש מגבלות, היא מחייבת לבחור במוקדם או במאוחר.
אם הבחירה אינה בשנינו, היא חייבת להסתיים לאלתר.
אין טעם לכעוס ולסרב לסלוח לעצמנו ואחד לשני.
זאת המציאות ואין בלתה.
זאת המציאות שהלכה והסתבכה בעצמה, ונכנענו לה בצער.
בפעם הבאה - רק גבר שיהיה פנוי בשבילי לגמרי, גוף ולב.
בפעם הבאה אצטרך, עם זאת, שמישהו יהיה חזק ממני לשכנע אותי שכדאי לנסות.
שיש אולי אהבות שמחות בכל זאת.
יש אהבות שמחות, ראיתי, לא הרבה, ותמיד שווה לנסות
השבמחק