מעצמת פריון בתחת שלי - המיתוס על השיגעון הישראלי לילד

"ישראל מעצמת פריון בתחת שלי", זה מה שאמרתי שוב ושוב בכעס במהלך טיפולי הפוריות שלי בשנים האחרונות, כשנתקלתי באטליזים של מרפאות הפריון שהפכו לתעשייה מניבה רווחים ולא ילדים, ואני לא מתכוונת להתנצל על אף מילה. עכשיו מתברר בוודאות מה שידעתי וראיתי סביבי: הילדים שנולדים בישראל כתוצאה מטיפולי הפוריות הם נס נדיר לא משום שאנחנו מבוגרות, אלא משום שהטכניקה והגישה של רוב הצוותים האדישים והאטומים בישראל כושלות, רשלניות, קטלניות וגורמות ליותר נזק מאשר תועלת.

הרחמים המאוסים האלה, על כל אישה שמנסה ומנסה ומהצד אנשים מרשים לעצמם לומר לה: די כבר, הגזמת. ההתנשאות של נשים שיש להן, או כאלה שלא רוצות, וההטפה הזאת לנשים איך הן צריכות להסתפק במה שיש כי טיפולי פריון הם המצאה מרושעת של גברים נגד נשים. וכל אותו זמן אתם ואתן לא יודעים שעובדים עלינו, עליכם, ועל הזן המרושע הזה שנקרא פמיניסטיות שמגנות את "שיגעון הילדים" של האישה הישראלית. אתם לא יודעים את האמת, שרופאי הפריון הישראלים הם שרלטנים, פשלונרים סדרתיים שאינם עומדים בסטנדרט הבינלאומי שמציג אחוזי הצלחה מרשימים לעומת תאבי הבצע הישראלים. 

הכאוב ביותר הוא שאחרי שאנחנו עוברות את ייסורי הטיפולים עוד באים אלינו בטענות על כך שאנחנו רוצות להיות אמהות ומנסות, ומנסות, ומנסות, מבלי שגם אתם וגם אנחנו נדע שהפכנו להיות שפנפנות ניסויים של בעלי מקצוע גרועים במיוחד עם יחסי ציבור מזהירים. אני אומרת את זה כבר שנים מרוב כעס אבל יש לזה בסיס - לא להאמין לרופאים. לא לבטוח בהם, לא לסמוך עליהם למרות שאין ברירה.

הפורומים של מטופלות הפריון מלאים בסיפורי עוול ורשלנות, טענות מנומקות ומקרים מזעזעים של אדישות פושעת כלפי נשים. אמר לי פעם מאכער של טיפולים בחו"ל שבישראל רפואת הפריון ברוטלית ולא מתוחכמת, ואז לא רציתי להאמין לו. כמה כאב, כמה החמצות, כמה חיים שלא הובאו לעולם לעומת אלה שבוזבזו על טיפולים עקרים תרתי משמע מסתתרים מאחורי המיתוס הזה שישראל מעצמת פריון. זה נובע מכך שהחברה הישראלית משפחתית ורבות מנסות ומנסות, ומכאן ברור למה אתם חושבים שאנחנו מנסות להרות בכל מחיר במשך שנים.

הסוד גלוי לנו אבל לא לכם: כל אישה שנכנסת למסלול הזה יודעת בוודאות שאף רופא כמעט לא יסכים לטפל בה אם מצבה ידפוק לו את הסטטיסטיקה. הם אומרים זאת בפירוש, החברות שלנו למסלול אומרות לנו את זה בחדרי ההמתנה, ורק מתי מעט עם כספים רבים או סיפורים קורעי לב במיוחד הן יחידות הסגולה שינסו אתן כנגד כל הסיכויים. סטטיסטיקה היא שם המשחק, ולא פלא שמשרד הבריאות הכושל והנפשע שלנו ממהר להגביל את זכותנו לנסות להרות ולהקים משפחה בתואנות שווא מבלי לבדוק את עצמו. הרי קל יותר ליפול עלינו ולטעון שאנחנו משלות את עצמנו, וכמובן שקל עוד יותר להטיף לנו ולחנך אותנו שאנחנו צריכות להתרכז בחיים שלנו ולבנות אותם למרות שלא יהיו לנו ילדים, ולהפסיק לחלום ולהפסיק לדמיין תינוקות. ההתנשאות המחליאה הזאת של מי שאפילו לא טורח להצטיין בעבודתם ולהשקיע בנו באמת ביצירתיות מזעזעת אותי כל פעם מחדש, במיוחד מצד אלה שגורלם שפר עליהם ויש להם ילדים ועוד כמעט בלי בעיות. הרי אף אחד לא יכריח את משרד הבריאות המיושן והעצלן לבדוק למה הסטטיסטיקה שלנו נמוכה כל כך.

זהו מעגל אכזרי שמזין את עצמו ואת המיתוס: בעיניכם אנחנו עקשניות פותות ופאתטיות שרוצות ילדים בכל מחיר, גם אם המחיר הוא שעבוד למוט האולטרסאונד החודר שוב ושוב לגלות ביציות הולכות ומתמעטות, והורמונים בכמויות שמתאימות לפילה, וסכנת סרטן כלשהו בעתיד שעלול לייתם את הילדים המעטים שעוד נולדים פה. לכן אני מאשימה לחלוטין. אני מאשימה, כבת של רופאת משפחה של פעם, פריפריאלית פשוטה והגיונית, שעשתה הכל לסייע לזוגות חשוכי ילדים שבטיפולה להרות ואף היו לה הצלחות עוד לפני שנולד בכלל המקצוע הזה של רפואת פריון.

אני מאשימה את הרופאים, האחיות, הפקידות, היועצות, הפקידים הבכירים במשרד הבריאות והפוליטיקאים האטומים בכך שהם אלה שהפכו אותנו לנואשות לילד, לחולות, למיואשות מילד, לפצועות פיזית ונפשית משום ששכחו זה מכבר שהם אינם אלוהים אלא רק טכנאים, אפילו לא מדענים. הם הכלי ולא המטרה. הם הסמנכ"לים שלנו - המנכ"ליות - ולא אלוהים. ביד חזקה ובזרוע נטויה הם מפקדים עלינו ועל רחמנו, משתלטים על התבונה ושיקול הדעת שלנו ומפקיעים מאתנו את השליטה על גורלנו, על רחמנו, על תבונת הגוף שלנו ועל הנשיות שלנו והופכים את רובנו ללא-אמהות.

אין ולו מטופלת אחת שאינה יודעת את סוד ההצלחה, אם להיכנס להריון ואם להישאר שפויה ולא מוטרפת מכאב העקרות: תפסיקי להקשיב לרופאים. קחי אחריות על עצמך ונהלי בעצמך את התהליך מבלי להיות מובלת לחלוטין על ידי הרופאים.

ואין מטופלת אחת שלא נתקלה בזלזול ובבוז רשלני כמעט מצד רופא שלא אהב את העובדה שהיא מנהלת את הטיפולים שלה ולא הוא. עכשיו זה ברור יותר למה, והגיע הזמן לומר זאת בבירור: אנחנו לא נשים כושלות, אנחנו לא וואנאבי-אמהות פאתטיות, אנחנו נשים בריאות עם אינסטינקטים ואינטואיציה מעולות שהפקיעו מאתנו הכל, כולל תקווה, בתעשיית פריון מושחתת, כושלת בלשון המעטה וזוועתית מכל הבחינות.

ואם נדמה לכם שרק בנות 40 ומעלה שהתעוררו מאוחר מדי הן הקרבנות לכך, יש לי חדשות רעות בשבילכם: בעיות הפריון הולכות ומתפשטות לכל גיל ומתרבות גם אצל גברים. כשישבתי במרפאות הפריון, הן פרטיות והן ציבוריות, הייתי במיעוט והרוב היה בני שלושים ומטה, עם בני זוג שגם אצלם נתגלו פגמים. העתיד המזוויע של עולם ללא ילדים הולך ומתהווה כאן, ואין רפואה לכך. בקרוב זה יהיה אצלכם, סביבכם, בכל מקום.

מחדל: 12% הצלחה בלבד לטיפולי הפוריות בארץ