קומבאיה, שלום ואהבה כל הדרך למקלחות הגז

הסמל המוטבע על כל מטוס שהשתתף בהפצצת הכור בעיראק (צילום: ויקיפדיה)

מבצע אופרה יצא לדרך ב-7 ביוני 1981, ונחל הצלחה צבאית כבירה. ישראל, לעומת זאת, גונתה מכל עבר. מנחם בגין חטף מהמערך בטענה שהתקיפה נעשתה כדי לנצח בבחירות הקרובות. שמעון פרס, שקיבל הדלפה מוקדמת על כך ממדען בכיר ניסה למנוע את התקיפה. אולי משום שלמרות טענתו שזה מסוכן ומסכן את האזור האו התנגד באמת משום שבעלת בריתו הוותיקה, צרפת, הייתה מעורבת בבנייה. לא עניין אותו שפעילותה מסכנת את הישראלים, שמאלנים וימנים כאחד, ועומדת בסתירה מוחלטת לסיועה בהקמת הכור בדימונה בזמנו. האו"ם גינה את ישראל, ארצות הברית טענה שהתקיפה תפגע בתהליך השלום במזרח התיכון ואף הטילה אמברגו נשק זמני על ישראל.

ב-1991, פלשו האמריקאים לעיראק באחת המלחמות המפוקפקות והמוזרות ביותר. הם שיגרו ברכה לישראל על שהקלה עליהם את המלאכה כשהשמידה הכור העיראקי עשר שנים קודם לכן. ישראל עצמה ספגה טילים קונבנציונליים בלבד, במקום מה שהיה עלול לקרות לו הקשיבו לשמעון פרס ולולא בגין היה משמיד את אוסיראק.

סדאם הוכיח את נטיותיו להשתלט ולירות, וטוב שלא היה לו כור פלוטוניום להמשיך במלאכה.

גם היום זה קורה, וגם היום המציאות אינה מצייתת לאף מודל של אנשים על שלום ואהבה. המציאות אינה כזאת שאם רק נוכיח שפנינו לשלום יוותרו לנו ולא יטבחו באף אחד. לאזור חוקים משלו, לבני אדם רצונות משלהם, וכל מה שנותר לעשות זה להישמר לנפשותינו ולעשות כמיטב יכולתנו למנוע מלחמה, למרות זאת. אסור לחיות באשליה. המורדים הסורים רצחניים ומסוכנים לא פחות מאסאד, ואין ספק שהם לא רואים בנו בעלי ברית. מאגרי הנשק הכימי ייפלו לידיהם במוקדם או במאוחר.  נקודת האל-חזור המנטלית של גרניקה המודרנית נחצתה כבר. מרגע שהוכשרה הקרקע על ידי מטומטמים מבחוץ ומבפנים לשלול את התוקף של קיומה של ישראל, זוהי רק שאלה של זמן עד שגם הם יעשו בנשק הזה שימוש.

מלחמה היא לעולם לא מה שעושים ממנה. היא אינה כרוכה באידיאלים נשגבים כי הרג לעולם אינו נשגב. מלחמה היא המעשה המיותר ביותר בעולם גם משום שברגע שהיא מתחילה לעולם לא נדע איך תסתיים. עם זאת, במלחמת הישרדות, כשמביטים לעובדות בעיניים, אני מעדיפה אנשים מציאותיים ולא חולמניים והזויים, כאלה שמתעלמים מהמציאות וישירו קומבאיה בדרך למקלחות הגז. יחסי הכוחות במזרח התיכון הם כאלה שיותר מדי גורמים אינטרסנטיים בוחשים כאן בגלל שיקולי כסף, משאבי אנרגיה, יוקרה והשפעה ותסביכי שליטה לאומניים. וגם כאן, כל מי שיטען כנגדי שישראל לעולם לא תותקף בנשק לא קונבנציונלי מתעלם מהסיבה האמיתית לכך: העמימות המבורכת מפחידה. כך שבסופו של דבר, מתוך שלא לשמה צרפת בכל זאת באה לשמה.

לא טוב להרוג, לא טוב לעמוד מהצד כשחפים מפשע נהרגים. אין ספק שהאינטרס של יציאה לתקיפה בסוריה אינו הומני בלבד, אלא שיקול פוליטי-צבאי שלוקח בחשבון את הסכנה לישראל. המחיר ש"המצפון העולמי" מוכן לשלם כולל הוצאת ילדים סורים להורג, ולמי יהיה אכפת אם ישראל תותקף גם היא בנשק הזה? אם ילדים סורים מתים לא משכנעים אף אחד להשמיד את הזוועה הזאת, אולי סכנת מותם של ילדים מקומיים כן.