המדיה החברתית וגבולות הספוילר של התופעה התרבותית

גולשי הרשתות החברתיות לא מבינים מה קורה ביומיים האחרונים ולמה הסדרה "משחקי הכס" חצתה את גבולות מעגל האוהדים המושבעים שלה והיא מככבת כעת, בשמה או ברמיזות, בפידים בכל הרשתות. לא מדובר רק בכתיבת סטטוסים ותגובות, אלא גם בהעלאת סרטונים המראים את המעריצים המושבעים של הסדרה צופים בפרק 9 בעונה השלישית, פרק יוצא דופן בסדרה, שהכה בתדהמה את כל מי שלא קרא את הספרים שעליהם היא מבוססת.

בדרך כלל, בגלל הפער בין מועדי שידור הסדרה בארה"ב לבין שידורה כאן והודות לאתרי שיתוף, יש מטבע הדברים צופים שמתעדכנים בעלילה לפני חבריהם, אולם תמיד נשמר החוק הבלתי כתוב: לא להפיץ ספוילרים. כלומר, לא להסגיר את העלילה, במיוחד בסדרה שבה תפניות מפתיעות כל כך. השבוע – הופרו כל החוקים והכללים, והדיונים ברשתות החברתיות עוסקים לא רק בזעם על הפצת הספוילר עצמו אלא גם בתגובות הרגשיות הקשות לתפנית הקיצונית.

בהיסטוריה של הטלוויזיה יש לא מעט סדרות שהפכו לאבן דרך תרבותית משום שמחקו את הגבול שבין הצופה לבין הסיפור המצולם, ו"משחקי הכס" היא ללא ספק אחת מהן, גם אם היא שייכת לז'אנר מובהק ואינה מדברת לכולם. אולם להבדיל מפעם, אפילו הפרק המפורסם שבו נורה ג'י-אר יואינג בסדרה "דלאס" וריתק מיליונים ברחבי העולם, שודר בתקופה שבה לא היו אמצעי ביטוי מידיים ומגוונים כמו הרשתות החברתיות. השבוע, נחצו כל הגבולות עד כדי כך שאנשים הושפעו עמוקות הן מהעלילה והן מהחשיפה שלה ברשת מבלי להתחשב בלוח השידורים המסודר. הבעיה היא שאי אפשר לשתף חברים בעומק החוויה מבלי להסגיר פרטים על העלילה, ומבלי להבין עד כמה היא טלטלה צופים נאמנים.

ראשית, הסבר קצר על הסדרה המצוינת "משחקי הכס" (Game of Thrones) של רשת HBO. הסדרה מבוססת על סדרת ספרי פנטזיה שכתב ג'ורג' ר. ר. מרטין, בשם "שיר של אש וקרח" ( a song of ice and fire). סדרת הספרים החלה להתפרסם בשנות ה-90, פרט משמעותי ביותר משום שלאורך כל שידורה הצופים נחלקים בין קוראי הספרים המשווים בין הגרסה הכתובה לבין הצופים המכירים רק את הסיפור המתוסרט. היא מגוללת סיפור אפי המתרחש בעולם המזכיר את עולם ימי הביניים, שבו משפחות אצולה ודמויות רבות לצדן החיות בשתי יבשות, נלחמות על השליטה בכס ורוקמות תככים פוליטיים שאינם שונים מאלה המוכרים לנו מהעולם המודרני. הסיפורים המרתקים מסתעפים ומשתלבים זה בזה, נעים בין האישי לפוליטי ונוגעים בדת, צבא וביטחון ומיסטיקה, רומנטיקה והרבה סקס. העירום המלא והסקס המפורש והנועז מתאפשרים הודות למדיניות החופש האמנותי של רשת HBO והם גם הסיבה לביקורת, לצד התשבחות, משום שנטען שהם שם גם אם אינם תורמים לעלילה.

כל הסקס הזה אינו פוגם בהצלחתם של מרטין והמעבדים, דיויד בניוף וד. ב. ווייס, להעניק למספר הגדול של הדמויות המרכזיות בה רוחב היריעה ועומק, מבלי ללכת לאיבוד בפיתולי הדרך ומבלי לטרחן ולשעמם אף לא לרגע אחד. משום כך, למרות הרתיעה של לא מעט שאינם מתחברים לז'אנר, גדל מספר האוהדים המושבעים שאינם מזוהים רק כ"גיקים" - אותם מעריצי פנטזיה מושבעים המנהלים שיחות ארוכות במדיה החברתית על הדמויות, ומביעים הזדהות עמוקה או רתיעה של ממש כשהם עוקבים אחריהן מדי שבוע מאז 2011. גם הדמיון בין הקנוניות ומשחקי הכוח של פעם לבין אלה של היום מסייע לה להפוך לתופעה תרבותית.

כאמור, הפרק ששודר השבוע, The rains of Castamere, היה כל כך מפתיע ולא צפוי, שהתגובות הרגשיות לו זרמו ברשת לא רק בסטטוסים, אלא גם בסרטונים ביתיים. אלה ממעריצי הסדרה שידעו בדיוק מה עומד לקרות התכוננו מראש ותיעדו את חבריהם צופים בפרק ומזדעזעים במגוון צורות, ממצחיקה ועד נוגעת ללב. הבעיה היא שקשה להביא את הסרטונים מבלי לחשוף ולו מעט מהעלילה, ומה שלא רואים בסרטונים אפשר בכל זאת להבין מהזעם והאבל המציפים את השרשורים על הפרק בעיקר ביוטיוב, בפייסבוק ובטוויטר. חלק מהתגובות משעשע במיוחד, ובסרטונים אפשר לראות מי מהם צופה רק בסדרה ומי מהם מכיר את העלילה מהספר, ומצפה בכליון עיניים לשיא שיכה את חבריו בהלם.

פורסם גם בעיתון האינטרנט מגפון