הסיבה העיקרית להגירה מכאן, לטעמי לפחות, היא לא העוני החומרי. אין לי בעיה לחיות סולידי ולהסתפק במועט. אני עושה את זה כבר שנים. הבעיה היא התקרצצות רבתי והיטפלות קטלנית לנשמה, כאילו שבאמת יש מישהו כאן שיודע טוב יותר מכולם איך צריך לחשוב, להיות אישה, להיות גבר, להיות ילדה, להיות אמנית, יצירתית, לנשום, להצביע בקלפי, לתמוך או להתנגד, להזדיין, לאהוב, לאכול, לטפל, להתרפא, לחיות.
אם יש סיבה שבגללה הפסקתי לכתוב את הספר הארור שלי היא שהוא היה יותר מדי עצמאי ובלתי תלוי, בדיוק כמוני. אם אני רוצה לחיות כאן אני צריכה ללמוד להיכנע. אם אצליח להיות סגורה על זה שזה בסדר גמור לוותר על אהבת גבר, על הקמת משפחה, על אהדה המונית ועל חיבוק שכונתי - אצליח סוף סוף לכתוב את הספר שלי. עד אז אני נישט אהין נישט אהר. דממת אלחוט.
אם יש סיבה שבגללה הפסקתי לכתוב את הספר הארור שלי היא שהוא היה יותר מדי עצמאי ובלתי תלוי, בדיוק כמוני. אם אני רוצה לחיות כאן אני צריכה ללמוד להיכנע. אם אצליח להיות סגורה על זה שזה בסדר גמור לוותר על אהבת גבר, על הקמת משפחה, על אהדה המונית ועל חיבוק שכונתי - אצליח סוף סוף לכתוב את הספר שלי. עד אז אני נישט אהין נישט אהר. דממת אלחוט.
תגובות
הוסף רשומת תגובה